אתר אשקלון נט מביא כתבה מיוחדת, המשמיעה את קולם של ותיקי קיבוץ להב שזוכרים מה נדרש מהם בעת הקמת הקיבוץ מטעם השומר הצעיר.
בשבועות הראשונים לא היה מקור מים בלהב, ונאלצנו להביאם מעומר, שהיה אז יישוב חקלאי שלא התרומם. המים הגיעו במיכל גדול שנגרר על ידי טרקטור, ולא התקבל על הדעת שנרחץ במי השתייה שהיו במשורה. בכל זאת, היה חם, הזענו, התמלאנו אבק, והיינו חייבים להתרחץ. החלטנו לרחוץ במי הבאר – קודם הלכו הבנות ובעזרת חבל ודלי העלו מים מהבאר ובשמחה וצחוקים רחצו, כמובן ללא בגדים.
"באחת הפעמים, לאחר שכל הבנות הסתבנו, נקרע החבל והדלי נפל לבאר. מה עשו הבנות? התנגבו, התלבשו, חזרו לקיבוץ והשלימו את הרחצה בתוך כיור המטבח", כך מספר אחד הוותיקים.
ומה לגבי החזירים בקיבוץ? גם על כך הם מדברים בכתבה.
